<h1>ספר הבתים הלכ' ברכות שער שנים עשר ס"ו</h1>
<h2>דף נד:</h2>
ארבעה צריכין להודות, אלו הן חולה שנתרפא וחבוש שיצא מבית האסורים ויורדי הים כשיעלו והולכי דרכים כשיגיעו לישוב. וצריכין להודות בפני עשרה, ושנים מהם חכמים, שנ' וירוממוהו בקהל עם ובמושב זקנים יהללוהו. כיצד, עומד ביניהם ומברך הגומל לחייבים טובות, וכל השומעים אומרים כשם שגמלך טוב כן יגמלך סלה. לר"ם. מי שעמד מחליו ובא אחר והודה השם ואמר ברוך המקום שנתנך לנו ולא נתנך לעפר וכיוצא בזה וענה אמן שוב אין צריך להודות שכבר יצא במה שהודה האחר אחר שהוא ענה אמן והוא שיהיה בפני עשרה ויהיו שנים מהם חכמים. כתב ר' משה בר' נחמן שבכל אלו שצריכין להודות צריך הזכרת השם ומלכות. כתב ר' משה בר' נחמן ברכת חולה שאמרו כל חולה אפי' אין בו סכנה אלא כל שעלה למטה וירד צריך להודות מפני שדומה כמי שהעלוהו לגרדום לדון, שצריך פרקליטין גדולים להנצל ורחמיו של הקב"ה עשו לו פרקליטין. וכן בדרך, כל הולכי דרכים צריכין להודות.
